מדוע אילוף כלבים ללא ענישה?
פעם לכלבים שלנו היה תפקיד מאוד מוגדר – הם חיו בחצר , שמרו מפני פולשים ומזיקים, צדו
הם היו צריכים להיות יעילים. צייתנים. לקחת תפקיד.
אחרת הם פשוט לא היו איתנו כי לא היה בכך צורך.
זמנים השתנו, כלב הוא כבר לא רק כלי עבודה (בטח שלא העירוניים מבינהם), הוא בן משפחה, בן לוויה.
ולכן גם מטרת האילוף היום כפי שאני רואה אותה היא אחרת.
אילוף כלבים בשבילי זה לימוד הכלב כיצד להפוך לפרטנר שלנו לחיים
שלא נצטרך לפקוד עליו ולקחת על עצמנו את תפקיד ה"שוטר", כי זה פשוט מוציא את כל הכיף מהקשר. לשני הצדדים.
אני רוצה לבנות שיתוף פעולה מהנה וזורם ביננו שמושתת על כבוד הדדי ואמינות.
חשוב לי להעלות נקודה רגישה וחשובה – ענישה עובדת!
היא עבדה במשך עשרות שנים , והיא עובדת עד היום.
אם לא תעשה כדבריי – תקבל עונש, הידוע גם בשמו-'תיקון' (פיזי ברמה כזו או אחרת/מילולי)
וככל הנראה בפעם הבאה שאני אבקש משהו אתה תהיה יותר קשוב כדי להימנע מהעונש.
כך או כך אפשר להגיע לתוצאות.
אבל האם רק התוצאה חשובה?
מה עם הרגש בו נמצא הכלב כאשר הוא מבצע את ההתנהגות שאנחנו מבקשים ממנו?
מה שפת גופו משדרת, האם הוא רוצה לשתף איתנו פעולה,
או האם הוא רק רוצה להימנע מהעונש שלנו – והיה מעדיף אם תינתן לו האפשרות להמשיך בעיסוקיו ?
איפה נמצאת ההנאה הכי גדולה של הכלב שלנו?
כשאנחנו מענישים אותו- לא איתנו. זה בטוח.
ולכן התהליך מבחינתי הוא הכי חשוב כי הוא משפיע באופן ישיר על התוצאה ועל איך שהיא נראית בפועל
בין אם הכלב מושך/לא מגיע כשקוראים לו/קופץ על אנשים/אוכל מהרצפה ועוד ועוד.. הכלב רואה בסביבה שלו כמעניינת ומתגמלת והוא מעוניין באינטראקציה איתה.
המטרה שלי היא לא להעניש כלב על פעולות נורמליות לחלוטין שהוא עושה (כי מי לא ירצה לעשות דברים שנעימים ומועילים לו?)
אם אני אעניש את הכלב שלי, רק הוכחתי לו שהסביבה אכן יותר מתגמלת ומעניינת ממני.
הסביבה להבדיל ממני לא נוזפת או מענישה אותו, להפך, שם יש המון חיזוקים.
ולכן הכלב שלי ימשיך לנסות לבחור בה במקומי.
העובדות בשטח הן כאלה:
כשכלב מבצע כדי לא להיענש –
הביצוע שלו תמיד יהיה מינימלי. הכלב יעשה את המינימום הנדרש כדי להימנע מהעונש.
כשהכלב מבצע כי הוא למד ששיתוף הפעולה נעים לו והוא לא מונע ע"י הרצון להתחמק מהעונש –
הביצוע שלו יהיה מקסמילי. הכלב נהנה מההתנהגות, נהנה מהאינטראקציה איתנו.
הוא לא מבצע כי הוא מפחד, אלא כי פיזית ונפשית הוא מעוניין בכך.
מתקשים להאמין? זה ככה בדיוק גם אצלנו…
כמה מכם מגיעים למצלמת מהירות ומאטים את המינימום הנדרש כדי להימנע מעונש? (דו"ח)
וברגע שעברתם את המצלמה אתם נותנים שוב גז , נכון ?
לזה בדיוק התכוונתי כשכתבתי שהביצוע תמיד יהיה מינימלי כשמעורבת ענישה.
אף אחד מאיתנו לא יצא מגדרו כדי להימנע מעונש. ובטח שלא יזום ויגדיל ראש.
ענישה עובדת בטווח הקצר. זה כן. אבל אנחנו תמיד ננסה למצוא פירצה או דרך להמשיך בהתנהגות שלנו ולהתחמק מהעונש.
ובדיוק כמונו גם הכלבים מבינים זאת
כמה פעמים –
צעקתם על הכלב שלכם – והוא הפסיק. אבל למחרת הוא שוב עשה את מה שעשה?
משכתם לו בקולר כשהוא משך – והוא האט. אבל כמה צעדים אחרי זה הוא משך שוב?
לענישה יש תופעות לוואי קשות
1. ענישה מורידה עוד יותר את המוטיבציה לשיתוף פעולה , מוטיבציה שמלכתחילה לא היתה גבוהה אחרת הענישה לא היתה נחוצה.
2. ענישה מקושרת למעניש ולכן האמון כלפיו נשבר לרסיסים ויותר מזה – הכלב לומד לפחד ממנו. אמון שבור לא ניתן "להדביק" חזרה, אמון אפשר לשקם, אבל הוא לעולם לא יהיה כמו שזה היה יכול להיות בהתחלה.
3. ענישה לא נותנת אלטרנטיבה – היא לא אומרת לכלב מה עליו לעשות. היא רק אומרת לו ממה כדאי לו להימנע.
אבל הכלב לא מסיק מכך כיצד הוא אמור כן להתנהג , יש כל כך הרבה אופציות, בהיעדר אלטרנטיבה ברורה לכלב אנחנו מעמידים אותו כל פעם מחדש לכשלון.
כלב שמפחד לנסות התנהגויות חדשות , כי כל טעות קטנה עלולה לזכות אותו במשיכה בקולר/מכה/צעקה, הוא כלב שהופך להיות סגור ומופנם.
4. ענישה רק משנה את ההתנהגות הנראית לעין – היא לא משנה את הרגש.
לדוגמא: כלב שמפחד מאנשים זרים ולכן תוקף, קיבל 'תיקונים' בעת מעשה שדיכאו את התוקפנות כי כעת הכלב מפחד לתקוף.
כלפי חוץ הבעיה נפתרה! הכלב לא תוקף. אבל בתוך תוכו הוא עדיין מפחד.
הכלב עדיין מרגיש צורך לתקוף אבל כעת הוא מפחד להביע זאת בנוכחות הבעלים
מה יקרה כשהוא יהיה משוחרר או רחוק מהבעלים?
מה יקרה כשהפחד ימשיך להתבשל והרצון להגיב ולתקוף יעלה על הרצון להימנע מהעונש?
5. ענישה עלולה להחמיר את הבעיה.
מבחינה מדעית , כלב שמפחד מגירוי (למשל אנשים זרים מהסעיף הקודם) ונענש בנוכחותו פעם אחר פעם – האם הפחד שלו מול הגירוי יפחת או יגבר? וודאי שיגבר. הכלב עוד יותר יקשר אליו דברים רעים.
6. ולמרות כל אלו, למה בעצם אנחנו ממשיכים להעניש? כי ענישה מחזקת את המעניש! אותנו.
כשאנחנו מענישים אנחנו למעשה נותנים פורקן לכעס ולתסכול שאנחנו חווים לנוכח אי הצלחת הכלב שלנו, אי הצלחה שאנחנו משייכים לעצמנו ורואים בה ככשלון אישי שלנו או לחילופין אכזבה מהכלב שלנו שלא עמד בציפיות הגבוהות שהצבנו לו.
כשאנחנו מענישים אנחנו מנתבים את הרגש השלילי שלנו הלאה או במילים פשוטות "מוציאים את העצבים" ומרגישים הקלה מיידית!
זה החיזוק שלנו שמגיע בעקבות העונש שנתנו, וזו הסיבה שאנחנו נופלים במלכודת הזו פעם אחר פעם.
במקום לשאול את עצמנו: "מה בתהליך א-נ-י עשיתי לא נכון?", "איך א-נ-י יכול לעזור לכלב שלי להצליח?"
יש דרך אחרת.
העולם האנושי שלנו מורכב מהרבה עונשים לצד מעט מידי חיזוקים עוד מילדותינו.
זה מה שאנחנו מכירים ולזה אנחנו מורגלים להתייחס.
להגיב לדברים הרעים, כמעט ולא לחזק את הדברים הטובים שאותם אנחנו לוקחים כמובן מאליו.
לדוגמא: אם אתה מאחר לבית הספר – אתה ננזף.
אבל נסו להיזכר במקרים בהם הגעתם בזמן לכיתה, האם קיבלתם על כך מילה טובה מהמורה?
וודאי שלא. למה לשבח אדם כשהוא מתנהג "כמו שצריך"? (-למה לא בעצם?)
פעם אם ילדים הפריעו בכיתה הם היו נשלחים לפינה ובעבר הלא רחוק מידי – גם מוכים ע"י סרגל.
לאט לאט העולם האנושי מתקדם. המודעות לשיטות החינוך עולה.
כי מבינים שענישה אינה נותנת לנו את התוצאה האידיאלית.
אין שוני ביננו ובין הכלבים גם אותם אנחנו מחנכים וגם שם אנחנו צריכים לצעוד קדימה ולא להישאר מאחור.
ואם כבר ציינתי באחת הפסקאות הראשונות שמרבית ההתנהגויות של הכלבים הן נורמליות לחלוטין מהיותם כלבים
שנובחים, מושכים, רודפים, לועסים ומתנהגים כמו שטבעי לכל כלב להתנהג.
בסופו של דבר אנחנו מעוניינים לחנך אותם בעיקר לנוחיותינו.
אז מן הראוי שנעשה זאת בצורה הכי מכבדת שאפשר.
אשמח לשמוע את דעתכם ולענות לשאלות בנושא
כתבו לי ממש מתחת לפוסט
– אילוף כלבים וטיפול התנהגותי
אם כך איך מענישים בצורה נכונה? או ליתר דיוק איך מלמדים את הכלב להבין שהוא לא מתנהג בסדר?
לא מענישים. ישנן מספיק תופעות לוואי, כפי שציינתי, שמוכיחות שהנזק גבוה מהתועלת בענישה
הטעות שלנו, האנשים, זה שאנחנו לרוב מתמקדים במה הכלב לא צריך לעשות. הנה כמו שאת גם שואלת אותי כאן
מדוע השאלה היא לא 'איך ללמד את הכלב מה כן לעשות'?
זה יהפוך את התהליך למשהו שונה לגמרי… תהליך הרבה יותר ברור, יעיל.
יש לי מאמר מעולה שכתבתי בנושא אני ממש אשמח אם תקראי ואני מקווה שהוא יענה לך על השאלה 🙂
http://lital-look.co.il/?p=166
אם עדיין יהיה משהו לא מובן תכתבי לי ומבטיחה לענות.
שלום לך, מאוד התרשמתי מהתגובות של אנשים באתר שלך. המקרה שלנו זה ככה: אימצנו כלב מגזע מעורב סנברנרד עם רואה אסיאתי ככל הניראה. הוא בן שנה וחצי בערך. יש לנו בבית חתולה מגזע הימאלייה בת 7. אנחנו מאוד חוששים מהמפגש כי שמענו שכלב זה יכול להיות תוקפני למרות שבחוץ הוא לא מתייחס לחתולים. בנתיים אנחנו מפרידים ביניהם. הוא קצת בחצר שלנו הפרטית וכשהוא נכנס הביתה סוגרים את החתולה בחדר. אנחנו גרים בבת ים. האם את יכולה לעזור לנו? תודה מראש. שנה טובה וחג שמח.
היי מרינה 🙂
מזל טוב על האימוץ! במקרה אני גם גרה בבת ים, מה הנייד שלך? אצור קשר ואראה איך אני יכולה לעזור
חג שמח!
היי ליטל,
הייתה לי פינצ'רית יפהפיה נשמה טובה שנפטרה לפני חצי שנה בגיל 17 וחצי. היה לנו חיבור מדהים. היא הבינה אותי.אני אותה. היא באמת הייתה נשמה טובה ואחרי שנפטרה הרגשתי שהיא הייתה המלאך השומר שלי. היה קשה בשבועות האחרונים להתגבר על העצב העמוק ולפני כשלושה שבועות אימצתי פינצרית בת שנה וחצי. אני מרגישה שהיא מלמדת אותי מחדש איך זה לגדל כלב. היא לא דומה באופי לקודמת. קצת פחות מתמסרת, פחות שמחה. היא הגיעה די פחדנית. ישבה בפינה ובכתה כמו גור. והבכי נמשך עד היום. הכדור נכנס מתחת לספה, בכי. הדלת נסגרת אחריה, בכי. לפעמים סתם עומדת ובוכה. אני רוצה לציין שהיא מאוד חכמה וכבר למדה לשבת לתת יד לא עולה לספות. הבכי הגורי הזה לא מוכר לי ואין לי מושג איך להתמודד איתו. ללטף, להתעלם, לדבר – מה עושים?
היי מירי,
מצטערת לשמוע על אובדנה של הפינצ'רית האהובה
אני מאוד אוהבת פינצ'רים הם כלבים רגישים וחכמים מאוד
חשוב לי להגיד שממש כדאי לך להימנע מהשוואות.. אף כלב לא יהיה דומה לכלב השני, וזה לא בהכרח דבר רע. גם אני איבדתי כלבה בעבר. לכל כלב יש את התכונות המדהימות שלו והמדהימות פחות ואם אנחנו נשווה בין כלב לכלב זה לא יהיה פייר כלפיהם.. כמו שלא משווים בין ילדים
קשה לי לענות לך האם כדאי להתעלם או לא בגלל שאני לא יודעת מה המניע לבכי שלה.. אם הדבר נובע מחוסר בטחון (את אומרת שהגיעה פחדנית) דווקא לא הייתי ממליצה להתעלם אלא לעבוד על זה ולעזור לה לצבור יותר בטחון ועצמאות.
יכולים להיות גם מניעים אחרים לבכי, כדאי לאבחן את זה קודם
תתקשרי אליי אנסה לעזור 052-6900183
הכלב שלי בן חצי שנה והוא פשוט אוכל הכל מהמדרכה וזה מסוכן יש דרך ללמד אותו להפסיק בלי אנישה ?
היי פנינה,
יש תמיד דרך, תתקשרי אליי אנסה לעזור 052-6900183
היי ליטל…הייתי רוצה להתייעץ איתך על המיקרה שלי…
יש לי רועה בלגי מעורב בן שנה וחודש בערך…
הוא אצלי מגיל 3 חודשים…
חונך ואולף בדרך הענישה (שכמו שציינת, עובדת!)
אבל הכלב מפוחד תמיד…
גם כשאני סתם מרימה את הקול בבית…לא בכרח עליו…הוא מתחיל ללכת מצד לצד בפחד ולא יודע מה לעשות עם עצמו…
ולא נרגע עד שלא מקבל ממני ליטופים במשך כמה דקות ארוכות :/
והוא מסוגל גם לבחור עם פרצוף מפוחד כשאני קוראת לו אלי…בתוך הבית…
אני כבר לא יודכת מה לעשות עם זה…
יש דרך לשקם את זה? 🙁
היי חני,
זה מצער לשמוע..
אבל אל תדאגי יש דרך לשקם אותו, בטח, הוא עוד צעיר.
עיקר העבודה תהיה סביב תרגילים לבניית בטחון עצמי, אמון מחודש בך ובשאר בני הבית ולפעמים אם צריך אפילו יורדים לפרטים הקטנים ביותר כמו שינוי המילים של ה"פקודות", שכיום מעוררות בו רגש שלילי, למילים חדשות שנלמדות מאפס ברגש חיובי ונעים יותר.
מה שנקרא שינוי מקצה לקצה 🙂
ולפעמים זה אפילו לא מסובך כל כך כמו שזה נשמע.. פשוט צריך לעשות את הדברים נכון. אשמח לעזור לכם במידה ואת גרה באזור הפעילות שלי, תתקשרי אליי 052-6900183
אם את רחוקה יותר אשמח להפנות אותך למישהו מומלץ אחר, אז בכל מקרה מצפה לשיחה.
נשתמע!
היי ליטל,
יש לי כלב מסוג ג'ק ראסל בן 5 חודשים… הוא הגיע אלינו לאחר מאמצים של שכנועים שלי ושל אחיי לאמי….שלא אהבה כלבים עד שהבאנו אותו והיא פשוט התאהבה בו….כלב חמוד לאללה וחברותי.. העניין הוא שיש לו 2 הרגלים שאני לא מצליח לשנות…
1. הוא תמיד מנסה לנשוך – לא נשיכה כואבת אך עדיין אני ניגש ללטף אותו או לשחק והוא מנסה לנגוס…מפחיד אותי שאחיינים שלי יבואו והוא ינסה לנגוס והם ייבהלו ויחטפו טראומה…
2. הוא תמיד תמיד מנסה להרים דברים מהריצפה…גם בטיול שאנחנו לוקחים אותו וגם בבית….נופל משהו על הרצפה והוא ישר רץ לנסות להכניס לפה…
אשמח לטיפים איך אפשר לשנות את ההתנהגות הזו..
היי אסי,
שמחה לשמוע שאמא שלכם בסוף גם התאהבה בו!
הבעיה הראשונה שאתה מתאר היא כנראה נשכנות גורים רגילה.. בגלל גילו הצעיר.. אתם צריכים לוודא שתמיד תמיד יש לידו עצמות לעיסה ו/או קונג ממולא במשהו טעים שיעסיק אותו ותמיד ברגע שהוא נושך עליהם פשוט לקום, בצורה רגועה ואדישה, כדי לא לעורר את הנשכנות עוד יותר.. ולתת לו את האלטרנטיבה הקרובה אליכם ישירות לפה.
זה הגיל בו גורים מחליפים שיניים והנשכנות אמורה להירגע בקרוב אבל במידה ואתם רואים שזה לא עוזר, שקשה לכם להתמודד עם זה או שאתם חושדים שהנשיכות לא מקורן במשחק אלא במשהו עמוק יותר צרו איתי קשר בנייד:
052-6900183
ואז אוכל לעזור גם לגבי הסעיף ה2 שצינת שקשה יותר להסביר בכתב איך להתמודד עם הבעיה
בהצלחה!
שלום לך
יש לי גורה בת חודש קניתי לה מצע מיוחד לצרכים וגם ספריי כשאני מרגיש שהיא צריכה אני שם אותה על המצע אבל היא יורדת וזה מתחיל כמו נחום תקום אני שם היא יורדת כך זה יכול להמשיך ואז היא עושה את הצרכים ליד בלילה היא ממקשת לי את כל הבית עם כל התחמושת שיש לה אני לא כועס ניסית לשים על המצע חלק מהדברים שהיא משאירה אבל כלום
היא תערובת של פקינזית ופקינז מעורב שוקלת 800 גרם
כשאני יוצא איתה החוצה נוצרים פקקי תנועה (זה סתם בשביל להשביץ )
אודה לך על התשובה יאיר
ליטל שכחתי להוסיף שאני גר בקומה עשירית
נוסף תיקון להשוויץ
היי יאיר,
הגורה רק בת חודש.. חינוך לצרכים הוא מאוד מאוד ראשוני בגיל הזה..
נשמע שהבסיס לחינוך לצרכים קצת חסר אצלכם
אשמח לעזור, לעשות סדר ולקדם אותך לפתרון הבעיה
זה יותר פשוט ממה שזה נראה, מבטיחה.
מחכה לשיחה..
052-6900183
ליטל
מאד התרשמתי מהאתר שלך שאלה הכלב שלי כשמגיעים אורחים הא בהיייי נביחות ריצות גם והתלהבות כשאנחנו אוכלים הוא מפריע נוגע בנו שניתן לו תשומת לב וככה בדרך כלל קסם של כלב
היי אניטה 🙂
שמחה שאת נהנת מהאתר ועוקבת .
יש דרכים ללמד כלב איפוק ורוגע
אשמח אם תתקשרי ואוכל לעזור
052-6900183
שלום ליטל יש לי גורת שפיץ יפני שנושכת הרבה. אני מודע לתופעה של נשכנות גורית אבל אני חושב שזה מחמיר. בהתחלה היא הייתה נושכת בעדינות ובקושי היו מרגישים, ניסינו שתבין בעזרת נזיפות והיו כמה במשפחה שהכו אותה בעף כי הם טענו שככה היא תבין למרות שאני יודע שזאת לא הדרך הנכונה. עכשיו היא כבר נושכת הרבה יותר והרבה יותר חזק עד כדי פציעות והיא גם נוהמת כשהיא נושכת והמצב כבר נהיה מבהיל אשמח לעזרה
היי שקד,
אכן מכות ונזיפות הן לא דרך לטפל בנשיכות גורים,
במקום להרגיע וללמד התנהגות חלופית הן רק מתסכלות יותר,
והכי גרוע- לא נותנות מענה אמיתי לצורך שלה לנשוך ולבעיה ורק שוברת את האמון שלה בכם בני הבית
כדי לקבל הדרכה נכונה, חיובית, ויעילה בנושא חינוך גורים,
איך ללמד אותה לא לנשוך, איך ללמד אותה להיגמל מעשיית צרכים בבית, איך
איך לפרוק לה אנרגיה בצורה יותר יעילה, איך לבנות לה סדר יום נכון *ומרגיע*,
כל אלו אני מלמדת בקורס המיוחד שלי שמותאם לגורים ויעשה לכם המון סדר בבית
הפרטים המלאים וההרשמה דרך הקישור הזה:
http://lital-look.ravpage.co.il/noosha
ההשקעה הקטנה הזו היום היא חכמה ותשתלם בעתיד
מרגע ההרשמה אתם כבר יכולים להתחיל 🙂
בהצלחה ואם יש שאלות אתם יכולים לפנות אליי בשמחה
ולשאול בקבוצה הסגורה בפייסבוק שאליה תצורפו לאחר ההרשמה
ליטל
הי ליטל,
אני בעד כל מה שכתבת.
תודה.
אך עד כמה זה נכון עבור כלפי פיטבול ?
זה רלוונטי ונכון לכל כלב מכל סוג ובכל גיל
זה כמו שתשאל אותי "אני בעד לימוד נעים לילדים, אך עד כמה זה נכון לעיראקים?"
מקווה שעזרתי ובהצלחה 🙂