יום ראשון, 12 במאי, 2019 | 17:26 | 2 תגובות

הרגלה לטיפוח וטיפול בכלב

הרבה מאוד בעלי כלבים חווים קשיים כאשר הם ניגשים לסרק את הכלב, לקלח אותו, לגזור ציפורניים, לנקות את האזניים, לשים לו טיפות עיניים ועוד.. לכל אלו אני קוראת מגע טיפולי והקושי מתבטא ברתיעה של הכלב, ניסיון לבריחה ועד נהמות ונשיכות.

קודם כל חשוב להבין, למה הכלב מתנהג ככה?
האם זה בגלל שהוא חווה את המגע הטיפולי כמשהו נעים וחיובי?
וודאי שלא, אחרת הוא היה נינוח ומאפשר לכם לטפל בו.
אם ככה, האם להעניש את הכלב ב"לא!", להחזיק אותו בכוח או לצעוק עליו כשהוא נוהם ומביע התנגדות, זה מה שיגרום לו להרגיש סוף סוף בנוח? לתת בכם אמון לעשות בו כרצונכם?
להפך, זה בדיוק מה שיגרום לכלב רק להירתע יותר לפעם הבאה.
לכן השלב הראשון לפתרון הוא קודם כל להפסיק לעשות את זה.

חשוב לדיעת, הכלב לא חוצפן אם הוא נוהם עליך, או עלייך, הוא לא כפוי-טובה, הוא לא דומיננטי, הוא סהכ מנסה להגיד לכם, בשפה היחידה שהוא מכיר, שכואב לו, מציק לו, מפחיד אותו, המגע של המסרק, הפתיחה של הקשרים בפרווה, המים, התרופה, המספריים, הכל מאוד לא טבעי בשבילו, הוא לא יודע שאתם רוצים רק בטובתו, הוא מבחינתו לא מבין מה אתם עושים לו ואם הייתם כלב אני דיי בטוחה שהייתם מגיבים בדיוק כמוהו.

אלו מכם שכבר כיום חווים קושי במגע טיפולי כזה או אחר עם הכלב, הפסיקו את מה שאתם עושים (הפסיקו לסרק את הכלב, למשל, באופן מוחלט, עד שתסיימו את שלבי ההרגלה ותעשו לכלב חוויה מתקנת) ועברו שלב-שלב לפי ההנחיות במאמר זה. אלו מכם עם גור קטן שעדיין לא חווה סירוק, מקלחת, מגע טיפולי כלשהו, מצוין, יש לכם הזדמנות להרגיל אותו מההתחלה.

1. היכרות חדשה וחיובית עם המיקום

זה שלב מקדים לכלבים שמפחדים ספציפית ממקלחות, כי זה המקום היחיד שעולה לי לראש שבו הטיפול הוא במיקום ספציפי (לעומת סירוק או כל דבר אחר שנעשה רנדומלי יותר) . רוב הכלבים שמפחדים ממקלחות יכנסו לחרדה מעצם זה שמכניסים אותם לחדר המקלחת, עוד לפני בכלל שפותחים את המים. לכן נתחיל לקשר את החדר כמקום יותר בטוח ונעים עבור הכלב, בלי קשר למקלחת עצמה, כי כאמור אמרנו שכרגע עד סיום השלבים אתם לא מקלחים את הכלב בכלל.
בפועל זה אומר:
א. להתחיל להאכיל את הכלב בחדר בפיזור- לפחות ארוחה אחת ביום לפזר לו קצת פה קצת שם ברחבי כל החדר. אם רואים שלאט לאט הוא זורם ואוכל יותר בנינוחות אפשר גם את שאר הארוחות.
ב. לתת לכלב לפחות פעם ביום, בתוך החדר, אך כאשר הדלת פתוחה, קונג ממולא במשהו שהכלב הכי הכי אוהב (לא חטיפים, אלא משהו מלהיב. נקניק? טונה?), לסירוגין עצם לעיסה שווה אם הכלב אוהב עצמות. אם רואים שהכלב לוקח את הקונג/עצם ובורח איתה מחוץ לחדר, נסו לשבת איתו על הרצפה בחדר בזמן שהוא אוכל. אבל אל תכריחו אותו להיות שם! זה חשוב. אם הוא עדיין בוחר לצאת זה רק אומר שאתם צריכים להמשיך עם השלב הנוכחי עד שהוא מספיק נינוח כדי לעבור לשלב השני.
ג. פעם ביום לשבת עם הכלב בחדר למשך 5-15 דק' ולשחק. משיכות בחבל, מחבואים, "תפוס!" שאתם זורקים לו חטיף על הרצפה רחוק בחדר ואומרים "תפוססס" בהתלהבות והוא רץ לאכול ואחכ אתם זורקים לו לקצה השני של החדר וחוזר חלילה, תהיו יצירתיים. ושוב, לא בכוח. הוא לא רוצה? נסו אחכ שוב.

תיישמו את השלב הזה מינימום שבוע ועד שאתם רואים שהכלב נכנס לחדר יותר בקלות, בפחות הססנות, כדי לאכול, לשחק, ללעוס מה שהשארתם לו- אז אתם יודעים שאתם מוכנים לשלב הבא.

2. שינוי ריגשי עם האביזר

לכלבים שכבר פיתחו רתיעה ממגע טיפולי, עצם זה שנראה להם את המסרק, או נוציא את התרופה שצריך להזריק/למרוח להם וכו', כבר הם ילחצו והטיפול יתחיל ברגל שמאל עוד לפני שנגענו בהם. לכן חשוב שהם יעברו שינוי רגשי עם אותו אביזר כדי שהנוכחות שלו לא תעלה בהם רגשות שליליים, אלא חיוביים.
בפועל זה אומר
להכין חתיכות קטנות של אוכל שהכלב שלכם הכי אוהב. זכרו, אנחנו רוצים ליצור שינוי שהוא "וואו!" ולכן נשתמש בחיזוקים שהם "וואו!", דברים מלהיבים כמו בשר, דג, גבינה. אני כותבת עכשיו על מסרק אבל אתם יכולים להחליף את המילה מסרק בכל מה שרלוונטי לכם- מספריים, ברז של המקלחת, טיפות עיניים, משחה, זריקת אינסולין שהכלב צריך, כל דבר.
נחזיק את המסרק מאחורי הגב באחת הידיים, ביד השניה, שגם היא מאחורי הגב, יהיה האוכל. לפתע נוציא את המסרק מאחורי הגב כך שהכלב יראה אותו, רק אח"כ (לא במקביל!) נוציא את היד השניה עם האוכל וניתן לו חתיכה. ומיד נחזיר את שתי הידיים למאחורי הגב.
ושוב, נוציא את המסרק למול עיני הכלב (בלי לגעת בו ובלי לקרב אותו אליו, רק להוציא כדי שהכלב יראה אותו), רק אח"כ (כשהמסרק עוד גלוי) נוציא את היד השניה ונושיט לו אוכל לפה. ככה כ10 פעמים ברציפות ולסיום מחביאים את המסרק, אומרים לכלב כל הכבודדד בהתלהבות ומזמינים אותו למשחק כייפי כלשהו, אם הוא בעניין.

עושים את זה פעמיים ביום סה"כ למשך שבוע לפחות ועד שרואים שהכלב לא נרתע לאחור ברגע שהמסרק (או אביזר אחר) נגלה בפניו ממאחורי הגב שלכם ועד שממש אתם רואים שפת גוף חיובית, למשל בכל פעם שאתם מוציאים את המסרק מאחורי הגב הכלב כבר מכשכש בזנב בנינוחות (מזה כשכוש זנב לא נינוח? לחצו כאן) או מסתכל בהתלהבות לעבר האוכל או נראה שמח בכל דרך אחרת שאתם מכירים.

3. אות מידע והכנה למגע

כעת כשהכלב שלכם כבר לא נרתע מהאביזר, השלב הבא יהיה להרגיל אותו לטיפול באמצעותו אבל בשלב זה המגע יהיה "בכאילו", רק התנועה, הכנה למגע אמיתי. ההדרגתיות פה חשובה, בעיקר עם כלבים שזוהי חוויה מתקנת עבורם אחרי שכבר פיתחו פחד ורתיעה מהסיטואציה.
בנוסף לתנועה המדומה מצאתי שלהתריע בפני הכלב מה הולך לקרות, בכל פעם לפני שזה קורה, עוזר לו מאוד להכין את עצמו נפשית לכך. דמיינו שאתם יושבים בקולנוע, רואים סרט אימה, דקה לפני הקטע המפחיד יש קריין שאומר "עוד דקה קטע מפחיד", הגיע הקטע כעבור דקה, לא כל כך נבהלתם פתאום, נכון? אותו הדבר גם במגע טיפולי.
לכל סוג של מגע תנו שם משלו, מילה אחת בודדה וקבועה שאתם אומרים רק לפני אותה פעולה, זה נקרא אות מידע. אות שנותן מידע למה הולך לקרות.
בפועל זה אומר
שלפני תרגול, אני קודם פונה לכלב שלי ואומרת "סירוק", בהתחלה הוא לא מבין מה המילה אבל לאט לאט הוא יקשר, מיד אחכ לוקחת את המסרק והאוכל לידיים שלי מאחורי הגב, מציגה לכלב את המסרק והפעם גם עושה תנועה קצרה של סירוק "באוויר" (עם כלבים שקשה להם תעשו את התנועה ממרחק גדול יותר מהגוף), מסיימת את התנועה, נותנת לכלב שלי אוכל, מחזירה שתי ידיים למאחורי הגב. אומרת לכלב כמה מילים טובות ושוב, אומרת בטון נחמד "סירוק", רק אח"כ מוציאה את המסרק מאחורי הגב, עושה תנועת סירוק קטנה, מסיימת, נותנת אוכל מהיד השניה, מחזירה שתי ידיים מאחורי הגב. ככה מספר פעמים ולסיום מחביאה את המסרק ומחזקת כמו בשלב הקודם.

4. מגע אמיתי

השלב הזה הוא בדיוק כמו השלב הקודם, לפי הסדר, השוני היחיד הוא שהפעם המגע יהיה אמיתי. למשל אחרי שהוצאתם את המסרק מאחורי הגב, תסרקו בעדינות את הכלב, במקום לעשות רק תנועה "באוויר" ותמשיכו לפי ההנחיות.
שימו לב– אתם צריכים לפרק כל פעולה לשלבים קטנטנים. אם זה סירוק, אז תתחילו מסירוק קצרצר של שניה בתור התחלה ומיד לעצור את הפעולה ולחזק באוכל ושוב פעולה קצרצה, לעצור, לחזק באוכל וחוזר חלילה, לא לשכוח לפני כל פעולה להגיד אות מידע כמובן שרלוונטי לאותה פעולה.
או אם אתם מתרגלים מקלחת אז בשלבים הראשוניים תתרגלו רק פתיחת מים קצרה של שניה ומיד סוגרים את המים ומחזקים, בהמשך רק מגע של המים ברגליים האחוריות, אם הכלב נינוח ממשיכים לגב וכו', כל מגע תפרקו למספר פעולות קטנות וכל פעם שהכלב שלכם נראה נינוח עם פעולה כלשהי אז ורק אז תוכלו לעבור לפעולה מתקדמת יותר וממושכת יותר, זה לרוב לוקח מספר שבועות ולפעמים גם חודשים בודדים (בהנחה שכל יום מתרגלים קצת, אפילו פעם ביום) אבל זה שווה את זה. תתקדמו ברמת הקושי רק כשהכלב מגלה נינוחות ברמה הקודמת.

5. לסיום

בסופו של דבר השאיפה היא להגיע למצב שאפשר להאריך את משך הטיפול בכלב ולעשות פחות עצירות וחיזוקים בדרך, כך שהכלב לאט לאט מתרגל לטיפול שלם שרק בסופו הוא מקבל חיזוק גדול. למשל אחרי 4-5 דקות של סירוק רצוף אני ארחיק את המסרק, אגיד לכלב כל הכבודדדד ואתם לו חופן גדול של נקניק. או בסיומה של מקלחת הכלב יודע שדבר ראשון לפני שאתם עושים ספונג'ה בחדר אתם ניגשים לשים לו קונג עם טונה במיטה שלו. וכו'.
ספציפית לגבי מקלחת- אתם יכולים גם במהלכה, ככלי עזר, בלי קשר לחיזוק שיקבל הכלב בסיום, למרוח על השיש או הקרמיקה ליד הכלב קצת חמאת בוטנים (אפשר מראש לשים אותה במקרר שתתקשה) כתעסוקה בזמן שאתם מסבנים אותו.

ברונו נהנה ממקלחת, בקרוב אצלכם?

יש לכם שאלות?
כתבו לי תגובה מתחת למאמר הזה!
ואם עדיין לא נרשמתם לקבלת ספר הטיפים שלי במתנה
לחצו כאן והוא ישלח ישירות למייל האישי שלכם 
ליטל

ליטל לוק

אני ליטל, מאלפת ומטפלת בבעיות התנהגות בכלבים
⇒ אתם מוזמנים לקרוא מידע נוסף אודותיי ע"י לחיצה על התמונה

אשמח לענות לכל שאלה בתגובות למאמר ממש כאן למטה
או בטלפון 052-6900183 🙂

שתפו בפייסבוק!


יום ראשון, 12 במאי, 2019 | 17:26 | 2 תגובות

2 תגובות

  1. דרור הגיב:

    היי ליטל, מאמר מעניין ומשכיל כרגיל (: כיף לקרוא את המאמרים שלך.
    שאלה…
    "קונג עם טונה" – איך את עושה את זה?
    אולי תכתבי מאמר לגבי אופן השימוש בקונגים השונים?

    • ליטל לוק הגיב:

      תודה דרור! תמיד כיף לי לקבל תגובות שלך 🙂
      בפייסבוק אתה עוקב אחריי גם? (חפש ליטל לוק אילוף, בעברית- העמוד שלי יעלה לך..)
      אני כותבת שם מידי פעם על קונגים ותעסוקות, אכתוב שוב בקרוב
      אבל בנתיים שולחת לך למייל את הקונג שאני מתכוונת אליו (יש כמה סוגים) ורעיונות למילוי

השאירו תגובה