יום שני, 13 בפברואר, 2017 | 15:45 | 8 תגובות

כלב חדש בבית – 6 כללי יסוד חשובים להתנהלות עם כלב חדש

אין דבר יותר מרגש ומספק מלאמץ כלב בוגר הביתה.
שלא תבינו לא נכון, גורים זה כיף, זה דף חלק,
זו ההזדמנות שלנו כבעלים לעשות הכל כמו שצריך, מההתחלה!
(כמובן שלצורך כך צריך להגדיל ראש, להשקיע ולהזמין הדרכה מאיש מקצוע.. ולא לאלתר ולהתייעץ עם אנשים לא מוסמכים, כי חבל אח"כ עושים טעויות שקשה לתקן ויש להן השלכות לעתיד, ומה עשינו פה בעצם? למה הבאנו גור?)

אבל כלב בוגר? כלב בוגר זה עולם שונה לגמרי.

כל כך הרבה כלבים יש ברחבי הארץ שפשוט גדלו, אחרי הכל לא נשארים גורים לנצח,
ופספסו את חלון ההזדמנויות שלהם לאימוץ הכי קל שיש.. ונתקעו בעמותה.
מחכים למזל, למשפחה שתיתן להם צ'אנס, והצ'אנס הזה לא תמיד מגיע… וזה כואב.
אז אלו מכם שכן בחרו לאמץ כלב בוגר- עשיתם מעשה כל כך מדהים.. פתחתם את הלב והענקתם לכלב חיים חדשים ומאושרים, בלעדיכם אולי לעולם לא היה זוכה לבית.
וזה לא סוד- כלבים בוגרים הם הכלבים שהכי מוקירים תודה והכי מאושרים מהאימוץ, אחרי הכל הם חוו גם את הצד השני, הם יודעים מזה לחיות ללא בית.

צריך לזכור, כלבים בוגרים מגיעים עם עבר.
עבר שלפעמים אנחנו יודעים עליו, מסיפורים מהעמותה, מהבתים הקודמים שהיו להם, אבל הרבה פעמים את העבר אנחנו לא מכירים, אנחנו רק יכולים לשער מה היה לפי ההתנהגויות שהכלב מציג..
אם הכלב קצת הססן, חששן, נרתע ממגע, אולי הכו אותו בבית הקודם? אולי הוא הוזנח?
אולי שוטט ברחוב לבדו והחיים לימדו אותו לא כל כך לסמוך על בני אדם?
אולי פשוט לא ממש נחשף לאנשים? לסביבה עירונית?
לפעמים הכלב דווקא נראה שמח ונינוח- אבל גם פה אין לנו מספיק מידע
לאט לאט הכלב יסמוך עלינו יותר, יפתח בפנינו, ואנחנו נלמד להכיר אותו יותר לעומק.
זה ממש כמו להכיר חבר חדש, עם סיפורים על העולם, ואיפה הוא היה ואת מי הוא פגש, ואילו חוויות הוא צבר בדרך, לאמץ כלב בוגר זה ממש להכיר את החבר הזה, אותי זה מרגש.

פונים אליי המון בעלי כלבים שחווים איזשהו קושי עם הכלב החדש שהם אימצו,
לפעמים הכלב חווה קשיי הסתגלות לבית, לפעמים הכלב חווה קשיי הסתגלות לבעלים,
לפעמים בטיולים הוא מגלה תוקפנות כלפי גירוי מסוים, אופניים, כלבים אחרים, או בעיה אחרת,
לפעמים הוא פשוט מאוד מופנם ונראה "מדוכא", לפעמים מתרגש יתר על המידה, כל כך הרבה התנהגויות שונות שכלבים חדשים מציגים בביתם החדש, ואתם יודעים מה המכנה המשותף בין כולם?
שאם היו מתנהלים עם הכלב קצת אחרת בשבועות הראשונים של האימוץ חלק גדול מהבעיות היו יכולות להימנע, וחלק אחר מהבעיות היו יכולות לבוא לידי ביטוי בצורה קצת יותר מתונה.

כי לכלב לוקח כ3-4 שבועות להסתגל לבית החדש שלו, עם כל מה שנלווה אליו, אנשים, סביבה, סדר יום, טיולים, הכל- ואם אנחנו כמאמצים טריים של כלב חדש נדע איך להעביר את תקופת ההסתגלות הזו על הצד הטוב ביותר עבור הכלב שלנו נוכל לעזור לו בהתאקלמות ולוודא שהחיים המשותפים איתנו מתחילים ברגל ימין 🙂
לכן אני רוצה להציג בפניכם את הכללים הכי חשובים שלי לבעלים שאימצו כלב חדש,
אומנם הדגש הוא על כלבים בוגרים
אבל בהחלט הכללים חשובים גם לגורים למי שזה רלוונטי עבורו ואימץ גור קטן הביתה.

6 כללי יסוד לכלב חדש בבית:

1. היכרות ראשונית
אימצתם את הכלב? הוא איתכם כבר באוטו? מזל טוב 🙂 את ההיכרות הראשונית שלכם תעשו בטיול משותף בסביבה הבית, אל תעלו ישר הביתה, יהיה לכלב הרבה יותר קל להתחבר אליכם ולהרגיש בטוח בסביבה פתוחה ולא בבית קטן וצפוף.
המלצה שלי- טיול משותף של 20-30 דקות (ולא דקה אחת פחות 🙂 ) בגינה שקטה כלשהי מתחת/ליד הבית כאשר יש לכם ביד שקית עם חטיפים שהכנתם מראש לאימוץ/עצרתם לקנות בדרך, כדי לתת לו חיזוקים טעימים "ככה סתם" במהלך הטיול, בלי לבקש ממנו לעשות שום דבר (הלו, רק הכרתם) , נטו כדי ליצור חוויה חיובית בטיול ובעיקר בנוכחותכם.

2. לא לכפות מגע
תסתכלו על זה מנקודת המבט של הכלב: הוא במקום זר, עם ריחות זרים, רעשים, הכל הכל חדש, אולי כבר ננטש בעבר ואתם הבית השני? השלישי? מאיפה הוא יודע שעכשיו זה לתמיד?
ואם מעולם לא חי בבית- אדרבא, יש לו כל כך הרבה דברים להסתגל אליהם, דברים שעבורנו הם כבר ברורים מאליהם אבל לא כך עבור הכלב שלנו. והטעות הכי נפוצה שאנשים עושים כשהם מביאים כלב חדש הביתה זה שהם ישר מרימים אותו, מחבקים אותו, מנשקים אותו, כופים עליו מגע.. "מזה כופים מגע? אני כולה מלטף, מנשק, מראה אהבה, מה לא בסדר?"
מבחינתך אתה מראה אהבה- מבחינתך הכלב אתה, בן אדם זר לחלוטין, חודר למרחב האישי שלו. זה מאוד מאיים.
הכלב החדש שלכם עדיין לא סומך עליכם, יבוא היום, אולי אפילו ממש בקרוב, והוא יבין שאתם הבעלים הכי מושלמים בעולם, אבל לא כרגע.
תנו לו להבין קודם כל שהוא יכול לסמוך עליכם. ולסמוך עליכם אומר שבתקופת ההסתגלות, שזה אמרנו 3 עד 4 שבועות, אתם לא יוזמים מגע עם הכלב- אתם מחכים שהוא יזום מגע.
הכלב הגיע מיוזמתו אליכם? מרחרח? שם עליכם יד? שוכב לידכם? יוזם איזשהי אינטראקציה איתכם? נהדר! לטפו, תיגעו, תראו אהבה, הכלב נתן את הסכמתו. הכלב שלכם לעומת זאת כרגע לא יוזם אינטרקציה? שוכב עם עצמו בבית, מנסה להבין עוד איפה הוא נמצא, מסתכל עליכם מרחוק- תנו לו את המרחב שלו.
כשהוא ירצה את קרבתכם האמינו לי שהוא יגיע ויראה לכם שהוא מעוניין 🙂
ואם תקפידו על זה בשבועות הראשונים שהכלב בבית אתם תראו שלאט לאט הוא בעצמו ירצה יותר ויותר את קרבתכם ותשיגו בדיוק את החיבור הזה בינכם שאתם רוצים, שהרבה פעמים אנשים לא מצליחים להשיג כשהם כופים עצמם על הכלב. אחכ מתקשרים אליי להגיד שהכלב החדש חושף שיניים כשבאים ללטף או נרתע וכו', נכון, אני מבינה אותו, לפעמים פשוט לא נתנו לו זמן להסתגל ולצבור בטחון.

3. תקופת ההסתגלות היא חלון הזדמנויות נפלא ללמידת הרגלים חדשים וטובים
הכלב החדש שלכם לא נולד עם ספר חוקים "101 כללי נימוס בבית של בני אדם", אין לו מושג איך אתם מצפים ממנו להתנהג, מה מותר, מה אסור, מה אתם אוהבים שהוא עושה, מה אתם לא אוהבים.
ויותר מזה, לפעמים אפילו ננטש מבית קודם ששם למד הרגלים בעיתיים אחרים שמלווים אותו.. נצלו את תקופת ההסתגלות, את 4 השבועות הראשונים שלכם יחד, כדי לחזק כל התנהגות טובה שהכלב שלכם במקרה מציע.
הכלב שלכם נח בשקט? מעולה! זה אומר שכרגע הוא לא נובח, לא עושה בעיות- למה לקחת את זה כמובן מאליו? מה אתם מחכים שתקופת ההסתגלות תסתיים, הכלב יצבור בטחון, ואז יתחיל לנבוח על כל רעש מחוץ לדלת? חזקו אותו עם חטיף טעים, מילה טובה! הכלב שלכם משחק עם צעצוע שלו? מעולה! זה אומר שהוא כרגע לא לועס את הספה נכון? גשו אליו, שחקו איתו/חזקו אותו בחטיף. הכלב שלכם עשה גרעפס? יופי! זה אומר שהוא נהנה מהארוחה. לא, סתם.
אבל כל דבר קטן שהכלב שלכם עושה שאתם אומרים לעצמכם "הו! אני יכול/ה לחיות עם זה!" גשו אליו ותנו לו להבין שהוא כלב טוב ושככה בדיוק אתם אוהבים שהוא מתנהג.
קחו חטיפים לטיול ותעשו בדיוק אותו הדבר אם הוא רגוע מול כלבים, מול אנשים, מסתכל עליכם בטיול (קשר עין זה תמיד מעולה) ועוד.. זה גם אחלה אימון למוח האנושי שלנו, שרגיל לשים לב לדברים השליליים, פתאום להתחיל לשים לב לדברים החיוביים שקורים סביבנו.

4. להכין לכלב שלכם מקום משלו, שייכות
זה כל כך חשוב. מיטה נעימה ומפנקת באזור מרכזי בבית (רצוי בסלון) שהיא רק שלו. הוא יכולל לעלות גם על הספות אם הוא רוצה (ואם אתם רוצים), הוא יכול לישון איתכם בלילה אם בא לכם, הוא יכול להיות איפה שהוא רוצה, אבל עצם זה שיש לו מקום אישי משלו זה משהו שמקנה המון בטחון לכלב, על אחת כמה וכמה אם הוא בבית חדש.
רוצים ללמוד עוד איך להפוך את המקום האישי של הכלב למקום בטוחח עבורו?
לחצו כאן כדי לקרוא על ההדרכה המיוחדת שלי בנושא

5. שם חדש, התחלה חדשה
אלא אם כן הכלב החדש שלכם מאוד שמח כשהוא שומע את השם שלו, בין אם זה שם שקיבל בעמותה, או שם שקיבל בבית הקודם שלו, והוא מגיב אליו בשפת גוף שמחה וחיובית, שאז אין שום בעיה שתשאירו אותו- ביתר המקרים אני דווקא מאוד בעד שם חדש.
המון כלבים מאומצים שאני מכירה שבאו מבית קודם שנטש אותם- לא כל כך הגיבו טוב לשם שלהם.
כלומר, קראו להם והם הסתכלו, הם הגיבו, אבל הוציאו תוך כדי לשון, או נמנעו ממבט ישיר עם מי שקרא להם והסיטו מבט לצדדים, כל אלו הם סימני הרגעה שכלב מציג כשהוא מנסה להרגיע את עצמו ממשהו שמלחיץ אותו. והרבה פעמים כלבים נהיים אמביוולנטיים, מבולבלים, כשהם שומעים את השם שלהם, כי לפעמים השם ייצג עבורם משהו חיובי, אבל לפעמים הגיע לפני שצעקו עליהם, לפעמים בכלל השם מקושר לחיים בכלבייה או בבית מזניח ואז השם עצמו מעלה בהם רגשות שליליים, ולכם בתור בעלים חדשים יש את האפשרות להעניק לכלב שלכם התחלה חדשה עם שם חדש שהמשמעות שלו היא מאה אחוז חיובית.
כי יש לי כלל חשוב לחיים עם הכלב- לא חשוב כמה אנחנו כועסים, מתוסכלים, אנחנו לעולם לא נגיד את השם שם הכלב שלנו בקונוטציה שלילית. "לואי!!" "סטיץ'!!!" למה? למה להרוס את השם?
אחכ כשנרצה לקרוא לכלב שלנו בגינה, או סתם כך כשנרצה את תשומת הלב שלו, הוא יחשוב פעמיים אם לבוא כי הוא לא ידע לאיזו מטרה קראנו לו. שם זה משהו כזה טהור, למה להרוס את המשמעות שלו.
בית חדש – שם חדש – התחלות חדשות וחיוביות.

6. לא להעניש! ללמד, לחנך
הכלב שלכם עשה משהו שאתם לא אוהבים? לא חשוב מה, קודם כל צאו מנקודת ההנחה שהוא לא יודע ולא מכיר דרך אחרת. זה מה שהחיים לימדו אותו, הסביבה, הגנטיקה, העבר, שילוב של כולם ביחד אולי, אין לדעת.
יש בעיה שאתם רוצים לפתור? תמיד יש דרך לפתור את הבעיה בנועם ובצורה מכבדת, שגם תחנך את הכלב שלכם ותלמד אותו בדיוק איך להתנהג או לא להתנהג, וגם תשרה עליו בטחון ותשמר את האמון שלו בכם.
כי כשמתחילים לערב צעקות וכעס ותיקונים וכל דבר אינסטנקטיבי שעולה לכם בראש תחת הכותרת "אם לא נעניש איך הוא ידע שעשה משהו לא בסדר??" – זה רק פוגע בכם ובכלב. במערכת היחסים.
אמון קל לשבור- קשה לתקן. כמו עם כל דבר בחיים בערך 🙂

כי אמון זה הכל בחיים.
הוא משפיע על כמה הכלב ירצה להיות קשוב לכם, עד כמה הוא יהיה רגוע בעולם האנושי שלנו מול גירויים כאלו ואחרים, על כמה יהיה לנו כיף לחיות איתו.

כל בעיה שאתם חווים עם הכלב
כלב חדש, כלב ישן, כלב תינוק או כלב מבוגר
אני פה בשבילכם 🙂

ליטל לוק

אני ליטל, מאלפת ומטפלת בבעיות התנהגות בכלבים
⇒ אתם מוזמנים לקרוא מידע נוסף אודותיי ע"י לחיצה על התמונה

אשמח לענות לכל שאלה בתגובות למאמר ממש כאן למטה
או בטלפון 052-6900183 🙂

שתפו בפייסבוק!


יום שני, 13 בפברואר, 2017 | 15:45 | 8 תגובות

8 תגובות

  1. אורנית הגיב:

    תודה על המאמר מאיר העיניים, אנחנו הבאנו כלבה בת שנה וחצי לפני כמה ימים הביתה, היא חמודה ומקסימה ומתאקלמת ממש יפה אך בכל פעם שהיא שומעת מישהו בחדר המדרגות היא נובחת גם בלילה, האם יש דרך ללמד אותה שאין צורך בכך ולמנוע את הנביחות?
    תודה

    • ליטל לוק הגיב:

      היי 🙂
      שמחה שאהבת את המאמר !
      שני דברים חשובים:
      1. ליישם את טיפ מספר 3 במאמר לגבי חיזוק התנהגויות טובות שהכלבה מציעה – אני בטוחה שיש פעמים שהיא מסתכלת לכיוון הדלת כי היא שמעה משהו, בוודאות אחרת לא היתה מסתכלת, והיא לא נובחת באותו הרגע. לא בהכרח בלילה, בכלל במהלך היום. שימו לב ותחזקו אותה כשהיא עושה זאת . ממליצה להניח מראש בסלון צלוחית עם חטיפים חתוכים קטן שיהיה לכם בהישג יד
      2. יש לי הדרכה מעולה שמתמקדת בלימוד "למקום" שהמטרה שלה היא לחזק שייכות של הכלב למקום שלו, מאוד יעיל עם כלבים חדשים בבית כי זה מקנה להם בטחון, ולחזק הרגלי רוגע. ההדרכה בעלות סמלית בלבד ואת יכולה לקרוא עליה ולהתחיל ליישם דרך הקישור הזה:
      http://lital-look.ravpage.co.il/lamakom

      בהצלחה!!

  2. סיגלית הגיב:

    ליטל שלום,
    מאמר מאיר עיניים, אהבתי מאוד.
    יש לי שאלה, יש לנו כלבה בת שנה וחצי ואתמול אימצנו גור בן חצי שנה לא מחונך לצרכים ולא מפסיק לאכול מהאוכל של הכלבה.
    היא אוכלת רק כשהיא רעבה.
    מה עושים?

    • ליטל לוק הגיב:

      היי סיגלית 🙂
      שמחה שהתחברת למאמר

      לגבי האוכל של הכלבה, הגיוני שהוא אוכל משלה, האוכל זמין, טעים, ואין לו מושג מה שלו ומה שלה,
      אני ממליצה להעביר את הכלבה לארוחות מסודרות ביום כי קודם כל זה הרבה יותר בריא למערכת העיכול,
      שנית, זה ימנע מהגור לאכול ללא הפסקה את האוכל שלה וזה חשוב כי הוא צריך לאכול אוכל של גורים שמותאם לו
      וחשוב להתפתחות שלו, מאשר אוכל של כלבים בוגרים שפחות מתאים לו כרגע.
      אני ממליצה 3 פעמים ביום להניח את קערת האוכל של הכלבה למשך שעה (זה דיי והותר, אם נשאר אוכל אחרי שעה היא פשוט לא רעבה..)
      ואחרי שעה להרים. ככה 3 פעמים ביום. בזמן הזה שהקערה על הרצפה לשים עין על הגור ופשוט להרחיק אותו עם היד בעדינות כשהוא מתקרב לקערת האוכל שלה,
      או לתת לו עצם לעיסה, או לצאת איתו בחלק מהזמן לטיול, וככה להעסיק אותו . שזה בלי קשר חשוב ויעזור לפרוק לו אנרגיה .

      מעבר לכך ממליצה לך בחום להירשם לקורס האינטרנטי שלי "הנוסחה המלאה לחינוך גורים" שמותאם במיוחד לגורים ובו תלמדי בצורה ברורה,
      קלה ליישום, שלב שלב איך לגמול אותו מצרכים בבית, איך לחנך אותו לא להרוס דברים, לא לנשוך, לבנות לו סדר יום נכון ורגוע ותוכלי להתייעץ איתי בכל שלב בדרך
      כאן הפרטים המלאים על הקורס ומרגע ההרשמה את יכולה כבר להתחיל:
      http://lital-look.ravpage.co.il/noosha

      בהצלחה!!
      ליטל

  3. דוד הגיב:

    אוי, את מקסימה וכותבת נהדר, ברור ונעים לקריאה.
    אני נורא אוהב את הגישה החיובית של חיזוקים ולא ענישה/נזיפה. אנחנו יכולים ללמוד מזה הרבה גם לחיים בכלל; בקשר עם אחרים, ילדים, ואפילו יותר חשוב – כלפי עצמנו…
    לפני יומיים אימצתי כלבה לראשונה בחיי (יותר נכון: לקחתי לאומנה, בתקווה שיילך בינינו), ללא אף נסיון או ידע בנושא. וכמו שאמרת אכן האינטרנט מלא במידע סותר. מפה קיבלתי הרבה ידע והבנה הגיוניים. וביטחון, ביטחון עצמי (ובטח גם אל הכלבה זה יגיע…)
    עברתי על רוב המאמרים, אבל אני לא זוכר התייחסות ישירה לעלייה לספות. אני לא רוצה שתהיה שם. היא הספיקה להבין לא לעלות כשאני נמצא, אבל היא עולה כשלא. פשוט צריך לחזק ולחזק את ה"למקום" והפינה שלה עד שהיא תעדיף מעצמה להיות שם?
    תודה!

    • ליטל לוק הגיב:

      היי דוד!

      קודם כל ממש כיף לי שהתחברת לכתוב במאמר, זה חשוב לי מאוד 🙂
      לגבי הספה- כן לחזק ולחזק כשהיא במיטה האישית שלה, מילה טובה, חטיף טעים מצלוחית חטיפים שתכין בהישג יד,
      אפילו שים לה כל פעם שאתה יוצא מהבית איזשהו חטיף טעים/עצם לעיסה/קונג ממולא על המיטה כדי לרמוז לה "פה הכי כיף, שבי שם"

      במקביל הכי חשוב- למנוע גישה לספה כשאתה לא בבית/בלילה/מתקלח.. בכל הזדמנות שאין עליה השגחה, כדי למנוע מההרגל לחזור. זה אומר להשאיר כסאות או חפצים אחרים
      לפחות למשך 30-40 ימים רצופים

      דבר אחרון, אם אתה רואה שהיא לא הכי מחוברת למיטה שלה, לא הולכת לשכב בה הרבה מיוזמתה במהלך היום, הנה הדרכה קלילה ובעלות סמלית שתעזור לך:
      http://lital-look.ravpage.co.il/lamakom

      בהצלחה!

  4. הדס הגיב:

    תודה אחלה מאמר! מאוד מתחברת לגישה וזה מאוד מחדש לי כי בעבר הייתי יותר בקטע של "תעשה כי אמרתי…" תודה על ההארה.

    כמו שאת יודעת יש לנו גורה צעירה בת 3 חודשים ויש קטעים שהיא ממש נובחת על הבנות באופן שמפחיד אותן ותופסת במכנסיים עם שיניים חדות מאוד.
    יש לה צעצועי נשיכה, בכל הזדמנות אנחנו מחזקים התנהגות חיובית וגם משחקים איתה יחד במשיכות וכדומה. אבל לפעמים היא ממש מתחפפת עלינו חחח נובחת ותופסת בבגדים. התחלתי לתת לה קצת לנשוך אותי ביד ולהבהיר כשזה כואב מדי. אבל זה די הרבה פעמים כואב. יש איך לקדם את זה מעבר להמתנה שיעבור? כמה זמן זה לוקח עד שהקטע הזה נרגע?

    תודה יקרה
    את מ ק ס י מ ה

    • ליטל לוק הגיב:

      היי הדס 🙂
      קצת באיחור .
      מצליחים ליישם מה שלמדתם בשיעור אילוף ?
      עם התמדה ועקביות אתם תצליחו והיא לאט לאט תירגע
      אם יש קושי במשהו תתקשרי אליי!
      052-6900183

השאירו תגובה